טרשת נפוצה היא מחלה כרונית אשר פוגעת במערכת העצבים המרכזית, כלומר במוח ובחוט השדרה. האופן שבו המחלה באה לידי ביטוי משתנה מחולה לחולה, ועל כן בלא מעט מקרים האבחון שלה אינו מידי. בדיקת MRI מסייעת במידה משמעותית בזיהוי מוקדם של המחלה, ומאפשרת טיפול שמקל על הסימפטומים.
מחלה נפוצה במיוחד שהגורמים לה עדיין אינם ידועים
טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis, ובראשי תיבות MS) היא מחלה אוטו-אימונית: המערכת החיסונית תוקפת, מסיבות שעדיין לא ברורות לחלוטין, רקמות של הגוף. בדרך כלל ההתקפים הראשונים יתרחשו בין גיל 20 לגיל 40, אם כי ישנם מקרים שבהם המחלה מתפרצת בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר, ועוד כדאי לדעת ששכיחות המחלה בקרב נשים כפולה מאשר בקרב גברים. MS הינה המחלה הנויורולוגית הנפוצה ביותר בקרב מבוגרים צעירים, וכאמור הפגיעה היא במערכת העצבים במרכזית, וליתר דיוק במיאלין – החומר שמקיף את סיבי העצב שמרכיבים את המערכת ומבטיח העברת מסרים ופקודות יעילה מהמוח אל כל האיברים בגוף.
ככל שהטרשת הנפוצה מחמירה, כך מצטברים הפגמים במיאלין, והתקשורת בין המוח לגוף הולכת ומתערערת, כשהתהליך הוא בלתי הפיך והנזק לעצבים הולך וגדל. אצל כל חולה הנזק הוא בתאי עצב אחרים, ועל כן גם הסימפטומים שונים.
מהם הסימפטומים האפשריים של טרשת נפוצה?
בהתאם למיקום הפגיעה העצבית, כך הסימפטומים שמתפתחים. התסמינים הנפוצים ביותר של טרשת נפוצה הם:
* פגיעה בראיה – לרוב בעין אחת בלבד בעקבות דלקת בעצב הראיה, שגורמת גם לכאב שמורגש מאחורי הגלגל של העין.
* פגיעה בקואורדינציה ובשיווי המשקל שמקשה על ההליכה. לעתים יתפתחו גם רעידות או סחרחורות וכן הליכה לא יציבה.
* חולשה בגפיים – באחת הידיים או באחת הרגליים.
* פעילות יתר של שלפוחית השתן – שמובילה לאובדן השליטה על הפעולה. אפשרות נוספת היא תת פעילות של השלפוחית, כך שעוד לפני שהיא מתרוקנת, מתן השתן מופסק. עצירות מהווה אף היא סימפטום נפוץ למדי של MS.
* כיווצי שרירים חזקים שגורמים לכאב של ממש – לעתים השרירים נשארים במצב המכווץ, תופעה שמגבילה את יכולת התנועה ואת הניידות ונקראת ספסטיות.
* כאב עצבי – סוג אחר של כאב ממנו עלולים חולי טרשת נפוצה לסבול הוא כאב עצבי, שבא לידי ביטוי בתחושת בעירה, דקירה או רגישות רבה במיוחד לכל מגע.
בנוסף לכל הנ"ל ייתכנו מצוקות קוגניטיביות (ובפרט פגיעה ביכולת ללמוד דברים חדשים ובזיכרון), מצוקות רגשיות (כולל חרדות או דיכאון) ותשישות.
חשוב להדגיש כי לא כל הסימפטומים מופיעים אצל כל מי שחולה ב-MS, ולמעשה כמעט תמיד רק חלק מהתופעות הנ"ל יבוא לידי ביטוי. מאחר שרוב הסימפטומים עשויים להיות תוצאה של מצבים רפואיים אחרים ולא רק של טרשת נפוצה, לא קל לאבחן את המחלה – אלא אם כן נעזרים במכשיר ה-MRI.
הסוגים השונים של הטרשת הנפוצה
טרשת נפוצה מתאפיינת כאמור בהתקפים, וביניהם הפוגות. בהתאם לאופי ההתקפים ואורך ההפוגות ישנה חלוקה לארבעה סוגים של MS:
* טרשת נפוצה שפירה – הדפוס הקל ביותר של המחלה: מעט התקפים וביניהם הפוגות ממושכות, לעתים של שנים.
* טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית – הדפוס השכיח ביותר של המחלה: התקפים רבים יחסית, שנמשכים כל אחד מספר ימים עד מספר חודשים. בדרך כלל גם לאחר שההתקף מסתיים, הסימפטומים לא נעלמים לחלוטין אלא ישנה רק הקלה מסוימת במצב.
* טרשת נפוצה משנית מתקדמת – מצב שבו התסמינים השונים הולכים ומחמירים.
* טרשת נפוצה ראשונית מתקדמת – הדפוס החמור ביותר של המחלה: אין כמעט הפוגות אלא רק החמרה מתמשכת.
איך MRI מבטיח אבחון מדויק של MS?
ישנן מספר דרכים לאבחן טרשת נפוצה, ולעתים ימליץ הרופא קודם כל לשלול קיומן של מחלות דלקתיות או זיהומיות שגורמות לסימפטומים דומים ל-MS – אבל ככלל הדרך הטובה ביותר לאשר או לשלול את קיומה של הטרשת הנפוצה, ולטפל באדם בהתאם, היא בדיקת MRI.
מכשירי MRI יודעים להדגים פגיעות במיאלין, ובהתאם לזהות תהליכים שמאפיינים את ה-MS. לרוב תתבצע בדיקת MRI של המוח ולרוב גם MRI חוט שדרה צווארי נדרש כדי לוודא שאכן האדם לקה בטרשת נפוצה.
בנוסף ליכולות הגבוהות של מכשיר ה-MRI ישנה חשיבות גם לאיכות הפענוח של הממצאים, כשבין השאר ישנו דגש על פיזור הנגעים המאפיינים MS (לפחות שני נגעים באזורים הבאים: חוט צווארי, חומר לבן סביב החדרים, חומר לבן בגומה האחורית והחומר הלבן התת-קורטיקלי), ועל מעקב אחרי התפתחות המחלה: אם בדיקת MRI נוספת מגלה נגעים חדשים, באזורים שבהם לא הופיעו בבדיקה הקודמת נגעים, זוהי אינדיקציה משמעותית מאוד לקיומה של המחלה.